מדיטציה היא תרגול עצמי להרגעת הגוף והרגעת הנפש. רוב הטכניקות המדיטטיביות הגיעו למערב משיטות דת מזרחיות, במיוחד הודו, סין ויפן, אך ניתן למצוא אותן בכל תרבויות העולם. עד לאחרונה, המטרה העיקרית של מדיטציה הייתה דתית, אם כי היתרונות הבריאותיים שלה הוכרו זה מכבר. עיינו בפרק המחקרים לקראת סוף הספר וראו כיצד המדיטציה נמצאה כדרך ממוקדת להפחתת מתח על הנפש והגוף כאחד.
מצאו את השקט בתנועה ואת הזרימה בדומיה.
בעת עמידת מדיטציה, אתם מפתחים חיבורים בין מפרקים, בין תאי עצב, ובין סינפסות במוח, היוצרים הקשרים מיטיבים בין גוף לנפש. דרך ניתוב הצ'י במסלולים קבועים, זרם האנרגיה הפנימית שוטף ומנקה אתכם מרעלים.
תנו לכוחה של הפסיכו-פיזיולוגיה החיובית לעבוד עם הטאי צ'י קונג ואמצו השקפה שמחה ומרוצה יותר מחיים.
אי צ'ואן
סגנון תנוחות עמידות מדיטציה, שבהן שמים דגש על רגיעה ועובדים כדי לשפר את התפיסה של הגוף, וטיפוח האחדות של השילוש: אדם, שמיים, אדמה. שילוב של רעיון בודהיסטי עם תנוחות שינג אי צ'ואן.
מלמד עבודה על שלושת הדאנטיין, (שדות אנרגיה), שלושת מרכזי האנרגיה בגוף – התחתון האמצעי והעליון. התרגול מעודד נשימה סרעפתית ועוברית.
עמידת מדיטציה בסגנון סאן טי ( השילוש של אדם, שמים אדמה)
עמידה זו לקוחה מאסכולת הYI CHUAN- שהיא אומנות סינית עתיקה.
YI -פירושה התכוונות או הנעה לפעולה ואילו CHUAN משמעו תרגול אומנות לחימה.
התרגיל המוצע פה הוא תרגול תודעה וכוונה בתנוחת מדיטציה בעמידה.
בבסיס השיטה קיימת מטרה ברורה לחיזוק ושכלול הגוף על ידי הקשר שלו לכוונה. בעוד אנחנו עומדים בתנוחות מדיטציה סטטיות והגוף איננו בתנועה, אנו מתרכזים בהווייתנו הטבעית ומנתבים את מוחנו בשני קטבים בו זמנית. קטבים יכולים להיות אב ואם או שמים וארץ והם מסמלים את עיקרון היין והיאנג. בעודנו מפליגים במחשבתנו אל קטבים אלו נוצר לחץ על השלד והשרירים שמקורו בכוח המשיכה וצ'י מתחיל לזרום באופן שונה מזה אליו אנחנו רגילים.
אנחנו לא רגילים לחוש תנועתיות או אנרגיה וזרימה מבלי שנזוז ואילו בתרגול זה המשימה בהא הידיעה היא לזהות את הזרימה בתוך התנוחה. באופן זה אנחנו מרגילים את מוחנו לשלוט ולווסת את זרימת הצ'י ומאפשרים למעגלי האנרגיה לנוח בחופשיות.
אם כך עלינו למצוא בעת עמידת המדיטציה את הזרימה שבתנועה הכוללת את הדופק שלנו ואת הזרם שלה במחזור הדם.
כך על ידי ריכוז ומיקוד אנו משפרים את יכולת השליטה בזרימת הצ'י ומתחברים למעגלי האנרגיה הזורמים בגופנו.
בעמידות האי צ'ואן אנו קובעים תהליך של טרנספורמציה ביחס לזרימת הצ'י. תחילה ממקמים את הגוף בתנוחה ומתחילים לנשום נשימות עומק עד שלפתע אנו מבחינים בצ'י שהצטבר בגוף ואז אנו מתחילים לכוון אותו אל איברי גופנו השונים.
בשלב היותר מתקדם, אחרי שמזרימים את האנרגיה מהשמיים לארץ ומהארץ לשמים, נולדת יכולת של טיפוח הצ'י וברמה יותר גבוהה זיכוך הצ'י.
במהלך עמידת המדיטציה אנו מתמודדים גם עם קושי הנובע מחומצה לקטית המצטברת בשרירים ומשדרת למוח אותות של אי נוחות וכאב דרך מערכת העצבים.
המתרגל המיומן יודע גם כיצד למלא את מאגרי הצ'י, לטפח את זרימת הצ'י ולטהר ולזכך את הצ'י.
עם תרגול עמידת המדיטציה, בה גופכם זקוף, כשנקודת הכתר נמשכת למעלה לכיוון השמים, אין להישען קדימה או אחורה, ימינה או שמאלה. שימרו על מצב זקוף אך נינוח.
הביטו על גופכם במראה, פונה ישר. זה צריך להיראות כאילו הגוף פונה ב-45 מעלות. תנוחה זו נקראת: מרכז גוף אלכסוני.
הראש: ישר לפנים. נקודת הכתר נמתחת כלפי מעלה. מבט לפנים לעבר האצבע המורה.
הכתפיים: תנו להן לשקוע בזמן שאתם מחזיקים את הראש זקוף, כך שהצ'י יכול לעלות ולרדת בקלות.
הזרועות: שמרו על זרוע פשוטה קדימה, וודאו שהמרפק נמצא מעל הברך. הזרוע הפשוטה אינה ישרה. על הידיים להיות רכות אך לא רפויות.
כיצד למצוא את המיקום: בצעו מתיחה ראשונה של צ'י עם ידיים קדימה ב 100% ואז שחררו מעט את נעילת המרפק, כך שזרועכם תתארך רק ב- 90% . שימרו על הזרוע השנייה, הקצרה יותר, בגובה הטבור.
הידיים: פתחו את כל האצבעות בהארכה מתונה, כאשר קצות האצבעות מכונות באלכסון כלפי מעלה, כדי לאפשר ל'פה של הנמר" (המרווח שבין האגודל לאצבע המורה) להיות פתוח ומעוגל.
הנשימה: באמצעות עוצמת הנשימה והכוונה, הניעו את ה- Qi עד לשערים במרכז כפות הידיים מבלי לאלץ את זה. נשימה מעגלית על ארבעת חלקיה תכניס אותנו למצב זרימת הצ'י.
הרגליים: קיים מתח בין כף הרגל האחורית לקדמית. לחץ קל בשילוב נשימה על כף הרגל האחורית, יניע גל של צ'י אל כף היד וכף הרגל הקדמית.
שרירי הישבן: בזמן השאיפה כווצו בעדינות את שרירי הישבן ושחררו אותם עם הנשיפה.
הכוונה: התמקדו בשורש הרוחני של ישותכם.
ניתן לפצל את השורש לשניים ולהתמקד בשמים וארץ כאשר אתם החיבור ביניהם המוביל לחיבור עם ממד האינסוף. לחלופין, אתם יכולים להתמקד במחשבתכם בהוריכם ובתפיסה של האנרגיות אותן העניקו לכם. הודו על מתנת החיים שקיבלתם משני מקורות אלו.
משך התרגול: בין שלוש לחמש דקות בכל צד.
מצאו את זרימת הצ'י בתוך השקט הפנימי.
תוצאת התרגול היא פיתוח הקשרים והחיבורים בין גוף לנפש, בין כוח רצון וכוונה לזרימת צ'י ובמעבר בין עוצמה לרכות.
